הכוח מאחורי המילה משפחה
אני מתסתכלת על העיניים והמבטים של האנשים העומדים בחזית הגיוס.
אלו שהם הכוח המניע של הגיוס, הכוח של אלו שכרגע זקוקים לגיוס תרומות. שחייהם התהפך עליהם ברגע אחד.
זה התחיל עם אפרת אחות של כרמית שהקדישה ימים ולילות במשך חודש וחצי לגייס לאחותה ולגיסה 300,000 ש"ח להליך הפונדקאות, הגיוס הראשון שלנו בעמותה.
וזה ממשיך עד היום בקמפיינים השונים לאורך השנתיים האחרונות.
כשאני רואה את החברות מאחורי הקמפיין של מיכל (שם בדוי) אשר עזרו לה עד כה לגייס כמעט 60,000 ש"ח כדי שתוכל לסגור חובות שנוצרו מהתעללות מינית לאורך שנים ועד לרוחל'ה ולרז אשר חיים את החיים באמונה אינסופית ועם אמונה שהדרך היחידה להאריך את החיים היא דרך האהבה, אהבה שלא קונים בכסף, אהבה שאינה תלויה בדבר. אבל ממש בשום דבר. והיא לא משתנה כשקשה. כשהתחזית קודרת. כשנראה שאין עוד סיכוי. אהבה שהיא החיים של אלו שכרגע לא יכולים לדבר בשם עצמם. שהמחלה או המצב שלהם פשוט לא מאפשר.
מיכל מסתתרת בשם בדוי.
רונן מדבר רק דרך מחשב. כל גופו משותק.
מאיר מדבר מילים.
שמוליק מדבר בשם המתים.
חן מדברת בשם הילד שעוד לא נולד.
תהילה ונועם מדברים בשם עצמם. בשם נפשם השסועה.
האנשים הניבטים מבעד לתמונות הן הכוח של אלו שאינם יכולים לדבר בשם עצמם.
אני רואה אותם ונפעמת מהעוצמה. האהבה. הכוח הבלתי נדלה.
עבורם אנחנו כאן.
עבורם המשפחה והחברים מתגייסים לעזור.
עבורם המילה משפחה היא רק ההתחלה של המסע.
כל תרומה בכל קמפיין יתקבל בברכה.
תודה מכל הלב,
נועה חריש
