הדרך לפונדקאות עוברת בלב שלכם

הדרך לפונדקאות עוברת בלב שלכם

לפני 18 שנה דגדג לי ברחם הרצון להיות אמא. היינו נשואים, וזה היה אך טבעי.

בתמימותנו הלכנו אל רופא הנשים סיפרנו לו על התוכניות והוא אמר – "תתחילו לנסות" ובמקביל שלח אותנו  לבדיקות גנטיות.

שאלנו אותו מה יקרה אם לא נצליח להיכנס להריון, אז הוא אמר תחזרו עוד חצי שנה ונתחיל בדיקות.

עברו חודשיים וחזרנו לרופא לעשות אולטראסאונד לראות דופק.

סבתא שלי עליה השלום הייתה אומרת – "נכנסנו למיטה שניים קמנו בבוקר שלושה" כך היה עם הבכורה, עם הבינוני ועם הקטנה.

אבל אני כבר הכרתי את מי שהדרך שלהם היתה ארוכה מאוד מאוד. ורק החלום, האמונה וההתמדה לאורך 9 שנים תמימות הביא אותם לחבוק ילדים.

וכיוון שראיתי זאת במו עיניי, החלטתי כבר בצעירותי להיות פונדקאית. זו היתה נראה לי המתנה הגדולה ביותר ליקום. לא הבנתי את המשמעות הכלכלית העומדת מאחורי זה.

לא הבנתי שילד בפונדקאות זה עסק לעשירים בלבד.

שעלויות של טיפולי פוריות לאורך שנים עולים מאות אלפי שקלים.

כיום, כשאני פוגשת את הזוגות שחולמים על ילד אבל ידם אינה משגת, ליבי יוצא אליהם וכל מה שאני רוצה זה רק לעזור להם לגייס את הכסף במהירות שיוכלו להתחיל את התהליך של הפונדקאות ויחבקו תינוק משלהם.

הזוגות באים אלי לעזרה, ואני כבר יכולה לנחש מי יצליח לגייס את כל הכסף ומי לא. אבל שומרת את המידע לעצמי, כי לכל אחד יש את הדרך והמסע שלו להורות, וחלום אסור לגדוע בדעות אישיות. לכולם אני מאפשרת לגייס כסף. גם לאלו שרוצים קמפיין אנונימי.

גיוס כספים כמוהו כקריעת ים סוף לזוגות. לכן תמיד צריך חברים ומשפחה שיסייעו.

למה קשה כקריעת ים סוף? כי להיות בצד המבקש זה לא הצד הטבעי שלנו. אנחנו רגילים לתת ולעזור, והמעגלים של הזוג הוא מצומצם, ולגייס את הסכום הדרוש צריך לגעת ברגשות של אנשים שהם לא מכירים.

והכי קשה – לחשוב שהסיפור של הזוג לא ייגע בלב של האנשים. ומה שלא נוגע לא מניע.

לכל זוג הסיפור שלו. ואני כאן עבורם.

אשמח שאתם תהיו כאן עבורם גם. תרומה חודשית בסכום סמלי שאתם בוחרים, יעזור לכל הזוגות. כי כולנו ביחד יכולים לעזור לכל מי שחולם להיות הורה.

בתמונה אני בהריון הראשון בחודש שמיני (היתה לי בטן גדולה אבל התמונה חצי שרופה 🙂 ) 

תודה מראש, 
נועה חריש
מנכלי"ת העמותה