הגיוס של אורית ממן רדה יצא לדרך מיד אחרי פסח.
לא תיארנו לנו את האש בשדה קוצים שבו הקמפיין יתפשט כאשר חנן פרסם את הפוסט הראשון.
על כך נאמר – כמה אומץ. כמה אהבה.
בלי לחשוב פעמיים כך נראה, חנן פרסם את הקמפיין של אחותו הגדולה אורית.
כשחקן בליגת העל הוא בעל עוקבים רבים, חברים רבים, ובעיקר כפי שכתוב בכתבה – שחקן עם נשמה. לא רודף בצע. וזה חזר אליו ובגדול.
וזה גרם לי להרהר – ומה עם מי שאין לו צי של חברים ומשפחה? מה עם מי שחולה והוא בודד – גם כאלו פונים אלינו לעמותה. האם מראש הגיוס שלהם נדון לכישלון?
אם היו אומרים לי שלצאת לדרך בלי תמיכה מאסיבית של כל המשפחה והחברים אני לא אצליח, אולי לא הייתי מעלה על דעתי לגייס כסף לבית, ולא הייתי עוברת את המסע הארוך שעברתי.
ההבדלים הללו בין הקמפיינים השונים, אלו המוקפים בעשרות אנשים אשר מכוונים לסייע בגיוס מסויים, אל מול אלו היוצאים כמעט לבד אל הדרך, גורמים לי לרצון לעשות שינוי בעולם של הגיוס המונים. לייצר רשת של תמיכה ותרומה גם כשאנחנו לא מכירים את מי שמבקש, ולו רק בגלל שהוא העז לבקש. וזה כל כך לא מובן מאליו.
יהיה המשך.
תודה, נועה חריש
