33378
נתרמו עד כה מתוך 140,000 ₪

פוסט טראומה זו מלחמה. אישית. פנימית. חברתית. 

הי אני נועם ג., בן ,40 ואני פונה אליכם לבקש עזרה במימון טיפול שיאפשר לי בתקווה להיחלץ מהמשבר הנפשי והגופני העמוק שהשתלט על חיי בשנים האחרונות. הסיוע נחוץ לי כדי לממן טיפול חדשני ויקר לנפגעי פוסט טראומה – עירויי קטמין, וגם כדי שאוכל להמשיך לממן את הטיפול הפסיכולוגי לו אני נזקק, לאחר שנשארתי ללא חסכונות בשל מה שעברתי בשנים האחרונות ואנסה לפרט בהמשך.

קשה לי לכתוב את הדברים אבל אנסה להיות אותנטי עד כמה שאני יכול. הבנתי שאין לי יותר מידי ברירה כרגע והתחייבתי לעצמי שאעשה כל מה שאני יכול בכדי לעזור לעצמי , וזה אומר קודם כל להוציא פעם אחת את כל מה שקורה בתוכי כי אני כבר לא יכול לשמור הכול בבטן.

לפני הכול ….

בשנים האחרונות למדתי להזדהות עם חסרי האונים שאף אחד לא מבין אותם כשהלילות והימים נמשכים כאחד ואין שניה אחת של מנוחה. התבוננתי איך הגוף שלי מתכווץ מול חוסר היכולת של אנשים להכיל אותי ועוד יותר מול היכולת שלי להכיל את עצמי. עם זאת, ברגעים הבודדים והמתסכלים ביותר פגשתי את האנשים הרכים והכנים ביותר שלמדו אותי קצת על חמלה והקשבה. כל חיבוק והקשבה שלהם היו חסד ענק בשבילי, בתקופה בה הכאב והתסכול כל כך חזקים ששום דבר כבר כמעט לא מרגש, משמח או מבשר תקווה.

LONG STORY SHORT

עד לפני כחמש שנים חייתי חיים די רגילים כלפי חוץ, למרות הפרעת קשב חמורה שתמיד היתה מאוד חזק ברקע וגרמה לי לחוסר שקט מתמיד, יכולת ויסות רגשית נמוכה ומדי פעם גם להתקפי זעם, דכאונות ולא מעט חוסר מוטיבציה וסלידה עצמית.

למרות הקשיים הגדולים הצלחתי למצוא את עצמי בתחום האומנות והעיצוב, עשיתי תואר ראשון בעיצוב ותמיד נהניתי ללמד ולהרצות בנושא .בתקופה זו מצאתי מפלט באימון אינטנסיביים בחדר כושר והייתי ספורטאי מעולה. בהמשך עבדתי כמעצב תאורה בחברה שמאוד אהבתי לעבוד בה גרתי בדירה שכורה בתל אביב והחיים היו סבירים למדי וגם מהנים חלק מהזמן.

ככה התחילו ייסורי הגהנום שבהם הייתי.

הכל השתנה בשנת 2017. איכשהו הכנסתי את עצמי לסיטואציה נוראית שאני עדיין לא מרגיש מוכן לספר מה בדיוק קרה אבל מאותו שלב כל החיים שלי התפרקו. החל מאותו רגע התחלתי לסבול מחרדות קשות מאוד מסביב לשעון. הפסקתי לישון בלילות ולסבול מסיוטים נוראיים. סבלתי ממחשבות טורדניות שפשוט לא הפסיקו וחוסר שקט משוגע. הרגשתי שיש לי חור בנשמה כאילו משהו בתוכי מת.

זמן מה לאחר מכן, התחלתי לסבול גם מבחינה גופנית. הגוף שלי כאילו הפסיק בבת אחת לתפקד – לא יכולתי כמעט לזוז ולא הצלחתי לתפקד או לעבוד. התחילו לי דלקות חוזרות במעי שלא אפשרו לי לעכל מזון כמו שצריך ובהמשך הסתבר שאני סובל במחלה אוטואימונית "שנקראת דלקת שדרה מקשחת." מספורטאי הפכתי לשבר כלי .בחילות קשות ומיגרנות התחילו לחרפן אותי עוד יותר.

רק היום אני מתחיל להבין מה עברתי ושאני סובל מפוסט-טראומה (PTSD)

כדי להתמודד עם הסבל הנוראי ניסיתי טיפולים שונים. בטיפול פסיכולוגי התחילו לעלות זכרונות טראומתיים משנות בית הספר היסודי בהן עברתי התעללות של מורה שהיתה אלימה כלפי ריגשית. בדיעבד הבנתי שכתוצאה מהפרעת הקשב הקשה הייתי מנסה בשנים אלו ללמוד ולהבין את מה שאני קורא אבל לא הייתי מצליח ובגלל התסכול הייתי בחוסר שקט וכאוס איום. והתפרצתי לא מעט. הדבר גרם להתייחסות מאוד שלילית ומדכאת מהסביבה שלי לאורך שנים, והכל נשאר אצור בתוכי עד שהתפרץ בבת אחת.

כתוצאה מהמשבר הגופני והנפשי אליו נקלעתי, סגרתי את עצמי בחדר ולא הייתי מסוגל לצאת החוצה במשך כמעט שנתיים. הייתי מותש ולהגיע למקלחת היה אתגר בפני עצמו. הייתי נכנס למיטה בחרדות איומות בלי מושג איך אני אקום בבוקר ובאיזו רכבת הרים אני אהיה. כמעט וכבר התחלתי להאמין למחשבות שלי אבל למזלי הייתי חזק מספיק לא לעשות מעשה קיצוני.

כתוצאה מכך לא הצלחתי לעבוד ולתפקד, וגם לא לשמור על הדירה.  הכסף שחסכתי עם השנים אזל. למזלי, יכולתי להיעזר בחבר יקר שאירח אותי בביתו .

ייאוש מנסיונות טיפול שלא עבדו

בשלוש השנים האחרונות ניסיתי כמעט כל טיפול אפשרי: פסיכותראפיה ממוקדת טראומה, טיפול תרופתי, שינויים בתזונה, מדיטציות יוגה ודיקור טיפולים שונים ומשונים בשביל לנסות לקבל שניה אחת של שקט. שום דבר לא באמת עבד, וחלק מהכדורים שנתנו לי כמעט חיסלו אותי לגמרי.

כיום אני עדיין סובל בכל בוקר מכאבי תופת בגוף ונוקשות בשרירים. הריקנות והדיכאון אחרי לילות מלאי סיוטים הם סבל אחד גדול. הלסתות שלי כואבות מרוב סטרס, והערפיליות בראש משגעת ומפריעה לי לחשוב בצורה נורמאלית. מתקשים לי השרירים מלהרים שקית מצרכים קלה.

בקשת עזרה

לאחרונה הוצע לי טיפול חדשני לסובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטי, אבל לאחר שנים של טיפולים שנכשלו הדרדר מאוד מצבי הכלכלי ואני כבר לא מסוגל לממן אפילו את הטיפול הפסיכולוגי הבסיסי, כל שכן את הטיפול החדשני והיקר. המשפחה והחברים סביבי יכולים לתמוך בי רק בצורה מוגבלת. למרות שאני כבר עייף ומותש, החלטתי להתגבר על הבושה ולבקש עזרה במימון המשך הטיפול בנוסף לטיפולים החדשנים שהציעו לי ושבתקווה יאפשרו לי  לחזור לעצמי. לכן החלטתי לצאת במימון המונים לטובת המשך הטיפולים.

יש לי המון לתת ואני ממש רוצה לשרת ולעזור, אבל כרגע אני צריך עזרה על מנת לעזור לעצמי לחזור לחיים שפויים, לקבל את הטיפולים הנכונים בקצב הנכון

תודה לכם על העזרה וההקשבה ועל הסבלנות לקרוא את הדברים.

ניתן לתרום ישירות לביט שלי – 052-6949493 (מחובר לחשבון הבנק של העמותה)

העברה בנקאית לעמותה עבור הפרוייקט, יש ליצור קשר טלפוני-052-5556880 – נועה חריש

כל תרומה תתקבל בברכה. 

תודה מראש,

נועם

33378
נתרמו עד כה מתוך 140,000 ₪