חולמים מחדש על תינוק

איך אפשר להעלות את הסיפור הבלתי נתפס הזה על הכתב. מאיפה בכלל מתחילים?

איבדנו את מתן, הילד שכל כך חיכינו לו.

אנחנו קרן ורמי, הכרנו לפני עשור, נשואים 7 שנים ועדיין חולמים על ילד.
כל כך רוצים כבר להחזיק תינוק, לחבק אותו, לשמוע אותו קורא לנו 'אמא' ו'אבא', לשמור עליו, לטפל בו ולגדל אותו.

אחרי החתונה היה ברור לנו שאנחנו רוצים להרחיב את המשפחה, ולהביא לעולם ילדים. אחרי שנה של ניסיונות כושלים הבנו שמשהו לא בסדר. מאותו רגע עלינו על רכבת הרים של ציפיות, אכזבות וייאוש. אין ספור בדיקות דם ואולטראסאונדים, מאות זריקות, כדורים, ביקורים בחדרי ניתוח, בתי חולים, רופאים מומחים והוצאות כלכליות עצומות.

אפילו היה רגע אחד של אושר – הריון אחד, שגם הוא נפסק אחרי 9 שבועות. לאחר הגרידה המדדים הפכו נמוכים יותר ויותר מטיפול לטיפול ובהמלצת הרופא המטפל נאלצנו לזנוח את הטיפולים ולעבור למסלול של פונדקאות.

התחלנו הליך פונדקאות בארץ ממש לפני הקורונה. הליך קשה וארוך שנגמר באסון.

ב-9.8.22 בהיותה בשבוע 39, הפונדקאית התקשרה אלינו, ואמרה לנו להגיע לחדר לידה. הגענו לשם חרדים ונרגשים.
כל כך חיכינו כבר להחזיק את מתן בידיים ולחבק אותו חזק חזק, אך הנורא מכל קרה. היה לה קרע מסיבי ברחם, והרופאים לא שמו לב שמתן במצוקה, עד שהבהילו אותה לניתוח, היה מאוחר מידי, ומתן סבל מפגיעה מוחית קשה, עקב חוסר בחמצן.
 שבוע שלם נלחמנו על חייו. שבוע שבו לא הצלחנו לנשום, לאכול או לישון. לא עזבנו את המיטה שלו לרגע. לאחר שבוע מתן נפטר. הוא היה כל עולמנו.

בתהליך הפונדקאות הוצאנו מעל ל-350 אלף ש"ח, ונשארנו עם חור גדול בלב, ובית ריק.

היום, אנחנו ללא כוחות, מנסים להרים את עצמו ולהתחיל תהליך חדש.

אנו פונים אל כל מי שסיפורנו נגע ללבו, להתגייס ולעזור לנו, כל אחד לפי רצונו ויכולתו, על מנת שנוכל גם אנחנו לחבוק תינוק/ת.

אנחנו אסירי תודה לכל מי שיכול לתרום, לסייע, להפיץ לחבריו ולעזור לנו להיות הורים ולהכניס דמעות של אושר לבית.

מעריכים מעומק הלב,
קרן ורמי